DDGS = גרעיני זיקוק מיובשים בתוספת מומסים  
 

 

DDGS הוא מוצר לוואי של תעשיות זיקוק גרעיני תירס לאתנול ולכוהל אתילי.

כ- 98% מה- DDGS המיוצר בארה"ב בא ממפעלים מהדור החדש, המייצרים אתנול לדלק וכ- 2% באים ממפעלים המייצרים כהל אתילי לתעשיית המשקעות האלכוהוליים, בטכנולוגיה מהדור הישן.
ה- DDGS שמיוצר בטכנולוגיה החדשה זכה לכינוי גולדן DDGS , זאת בגלל צבעו הצהוב- כתום, בהיר יותר בהשוואה לחומר המיוצר לפי הטכנולוגיה הישנה.

בארה"ב מיוצרים כיום כ- 3.5 מיליון טון של DDGS וכמות זו מתוכננת להכפיל את עצמה בשנים הקרובות, עקב התוכנית להגדלה הדרגתית של שעור האתנול המוכנס לדלק המכוניות. רוב הכמות הזאת מנוצלת כיום במנות למעלי גירה אולם, יש שימוש גובר והולך גם בהזנת בעלי כנף וחזירים.

DDGS הוא השארית המיובשת- אחרי שמקטע העמילן של התירס עבר תהליך תסיסה באמצעות אנזימים ושמרים, להפקת אתנול ודו תחמוצת הפחמן.
מכל בץ של תירס שמעובד מופקים: 1/3 אתנול, 1/3 דו- תחמוצת הפחמן ו- 1/3 DDGS .
מתהליך זה יוצרו בעבר שלושה מוצרים שונים: גרעיני זיקוק מיובשים = DDG נוזלי זיקוק מיובשים = DDS וגרעיני זיקוק מיובשים בתוספת הנוזלים המיובשים = DDGS .
בגמר תהליך ההתססה של גרעיני התירס באמצעות שמרים וזיקוק האתנול ממנו, השארית הנוזלית יובשה ל- DDS והשארית הגסה יותר יובשה ל- DDG .
כיום, מפעלי האתנול מערבבים את שני מקטעי השארית האלו ומייצרים את ה- DDGS ,שהוא המוצר היחיד המוצע לשימוש בהזנת בעלי חיים.

כתוצאה מהתסיסה הכמעט מושלמת של עמילן התירס, המקטעים האחרים של גרעין התירס מתרכזים בערך פי- שלושה וכך מקבלים ב- DDGS תכולת חלבון של 25- 26 אחוזים, תכולת שומן של 10-12 אחוזים וערכי דופן תא (NDF) של כ- 35 אחוזים.
שרידיות החלבון של DDGS מוערכת בכ- 47% מכלל החלבון (פריקות חלבון 53% ) והערכות האנרגיה מקנות לו ערך אנרגיה נטו לייצור חלב של מעל ל- 2 מגה קלוריות לק"ג חומר יבש.
כ- 20 אחוזים מכלל הכמות המיוצרת בארה"ב (700 אלף טון מתוך 3.5 מיליון טון) מיועדים ליצוא לארצות רבות בעולם והחומר נמצא בשימוש נרחב ברפת החלב ובמפטמות העגלים לבשר.

חברת ADM חנכה לא מכבר את מפעלי הזיקוק שלה ליצור אתנול מתירס בטכנולוגיה מתקדמת ומספקת ממפעלים אלו DDGS איכותי המיובא לישראל ע"י ADM Israel. 
שמעון אופיר
יועץ מקצועי- תזונאי בע"ח

 
  חזרה לדף מאמרים >>  

Tivonet   עיצוב : שריג רעיונות